השעה הכחולה

בין היום ללילה

יש שעה שאין לה שם.

הים מניח את הכלים,

השמש מורידה נעליים,

ואני

סוף סוף

לא צריך להיות שום דבר.

כתבתי את שמך בחול

לא כדי שיישאר.

רציתי לראות

איך הגל קורא אותו

לפני שהוא לוקח.

בשדה של אבא שלי

עמד עץ אחד.

לא היה לו שם,

רק צל,

וכל קיץ

הוא נתן אותו

בלי לשאול למי.

הנרות עוד לא דלוקים

אבל הבית כבר יודע.

ריח של מרק עולה במדרגות,

מישהו שר לא נכון,

ומישהו אחר

מתקן אותו

באהבה.